עד מומחה אובייקטיבי

מומחה לבית המשפט אובייקטיבי
האובייקטיביות הנדרשת מעד מומחה הממונה מטעם בית המשפט הנו מעוגן בחוק ובתקדימים שניתנו בבית המשפט השונים.
עד מומחה שלא עומד בכך עלול להזיק לעצמו ובעיקר לאחד הצדדים בתיק בית המשפט , שכן קיימות השלכות בקביעה רשלנית או שגויה של אותו מומחה אשר הוליך שולל את בית המשפט והאחד הצדדים.

בדרך כלל לאחר מינוי מומחה מטעם בית המשפט , מתייחס בית המשפט באמון רב לחוות דעתו של אותו עד שמונה על ידו, אלא אם כן קיימת סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת.

בכל מקרה במידה ויוכח כי המומחה לא ערך חוות דעתו מזווית הראיה של מקורבו בצורה שאינה אובייקטיבית עלול המומחה לקבל תביעה כשנגד לרבות הסרתו מרשימת המומחים של בתי המשפט.

חשוב להדגיש שמומחה מוסמך לעסוק בנושאים הנוגעים לתחום המקצועי בלבד, ולא בסוגיות משפטיות או בהכרעות אחרות שלא על בסיס הידע המקצועי שלו.

פסילת עד מומחה ממונה מטעם בית המשפט
ראוי להדגיש כי נכון ליום כתיבת המאמר יובהר כי כל פסק דין הניתן בבתי המשפט מפורסם באתרי האינטרנט השונים , ולכן חשוב לדעת במידה והמומחה נפסל בבית המשפט פסק דינו יפורסם ברבים ולמעשה עורכי הדין "הממולחים" יכולים להשתמש במידע זה בכדי להביך את אותו מומחה.
באותו עניין נספר כי בעת אישור מומחה בית המשפט תיכתב הצהרה על ידי המומחה כי אין לו הכרות מבין הצדדים בתיק, וכאן חשוב מאוד לדעת שעורכי הדין מצד הנגדי יעשו ככל שביכולתם לדלות מיידע המפורסם בפייסבוק ו/או באתרי האינטרנט השונים כאשר לדוגמא באחד המקרים לאחר הצהרת המומחה הוצג לבית המשפט על ידי ב"כ הצדדים תיעוד תמונה מפייסבוק המעידה כי המומחה השתתף באירוע מסויים וכי תמונתו מופיעה מבין אחד מהצדדים - המעשה חמור מאוד וכי המומחה נפסל ע"י בית המשפט ושמו נגרע מרשימת המומחים במאגר בתי המשפט.

באשר לשגיאות המומחה יובהר כי בכדי שתידחה חוות דעתו שנתן המומחה מטעם בית-המשפט באם שגה במסקנותיו שגיאה גסה עד כדי כך, שהשופט היושב בדין מתרשם כי המומחה אינו בקיא די במקצועיותו ו/או חסר מומחיותו בתחום הרלוונטי הנדון בתיק שוכנע השופט כי חוות דעתו של המומחה הממונה מרושלת, מופרכת ואינה מקצועית - כך שחוות דעתו תיפסל לאלתר.

מכאן יובהר כי לא כל שגגה של המומחה שנפלה תחת ידו צריכה להוביל לפסילת חוות דעתו לבית המשפט , ולכן חובה על המומחים להיות אמתיים ואובייקטיביים תוך הדגש לשקיפות מלאה משום שהשקר תמיד יצוף באחד מימים והנזק שייגרם למומחה הנו נזק בלתי הפיך תוך פגיעה באמינותו של המומחה.

אבני דרך למינוי המומחה מטעם בית משפט.
בית המשפט אינו בקיא בענייני המומחיות הנדונים בחוות הדעת של המומחה , וכדי לאפשר לו לפסוק בהתאם לדין, על המומחה לתת לבית המשפט את הכלים הנדרשים כדי להכריע בעניינים שבהם עוסקת חוות הדעת ו/או שומה מקצועית. במקרה אחר בעת שהמומחה נותן חוות דעת עבור אחד הצדדים , חייב המומחה לערוך חוות דעתו באופן מקצועי ומהימן תוך הקפדה על כללי האתיקה המקצועית.

תפקידו של עד מומחה
מתפקידו של המומחה הוא מקצועיותו בלבד ללא ייצוג וטענות הנוטות לטובת אחד מהצדדים, שכן במצב זה זהו תפקידו של עורך הדין לטעון ולייצג משפטית את אחד הצדדים בתיק תוך עיון בחוות דעת מומחה
מכאן יצויין כי כל חוות דעת מומחה מגיעה לבית המשפט ובשל כך חייב המומחה לערוך חוות דעתו באופן אובייקטיבי תוך הדגש למקצועיות בה הוא מתמחה.
חוות דעת של המומחה חייבת להיות מקצועית תוך חובה ברישום 2 סעיפים החזית חוות דעתו כדלקמן:

1. ציטוט מהוראות החוק להלן סעיף 20 לפקודת הראיות נוסח חדש (תשל"א, 1971) לדוגמא: "אני הח"מ שם המומחה... שמאי ומעריך נזקים מעיד בזאת כי בדקתי את הנזקים נשוא חוות דעתי המתוארים להלן".
2. הצהרה משפטית (בעמוד ראשון חזית) – לדוגמא: "אני נותן חוות דעתי זו במקום עדות בבית המשפט והריני מצהיר בזה כי ידוע לי היטב שלעניין הוראות
החוק הפלילי בדבר עדות שקר בשבועה בבית המשפט. דין חוות דעתי זו כאשר היא חתומה על ידי כדין עדות בבית המשפט".

3. באשר למומחה המשמש כמהנדס - הכללים החלים עליו בעניין זה תקנות המהנדסים והאדריכלים הקובעות כי עליו לבצע את שירותיו המקצועיים במיומנות וברמה מקצועית נאותה (תקנה 3), כי הוא יונחה על ידי שיקולי בריאות הציבור ובטיחותו (תקנה 2), כי יפעל תוך שמירה על כבוד המקצוע ועל פי שיקולים מקצועיים (תקנה 4) ובנאמנות כלפי לקוחו.
4. עוד נוסיף כי בתקנה 126 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת שמומחה שיעץ עצה או חיווה דעתו לאדם בעניין שבתחום מומחיותו לא יוזמן כמומחה מטעם בית המשפט בעניין זה.

ההבדל בין עד מומחה הממונה מטעם בית המשפט למומחה מטעם הצדדים
ישנם הבדלים משמעותיים בין עד מומחה לבין עד רגיל בכך שעד רגיל מוזמן להעיד אך ורק על דברים שראה, ואילו עד מומחה מעיד בעיקר על מסקנותיו כאיש מקצועי בקיא בתחומו. מה גם כי כל מומחה שמקבל שכר טרחתו מלקוח עבור חוות דעת פסול מלשמש כמומחה לבית המשפט. התייחסות לאופן התשלום עבור כתיבת חוות הדעת, אם כמשכורת ואם כתשלום חד פעמי – עלולה להתברר כלא מדויקת.
מחובתו של עד המומחה הוא להימנע מלפתח תאוריות משפטיות כאלו ואחרות גם אם המומחה הוא משפטן בהשכלתו, הרי שאת חוות דעתו הוא נותן כמומחה בתחומו. ולפיכך הוא משאיר פתח לשיקול דעתו של בית המשפט הבוחן את חוות דעתו בעניין.

הצהרת המומחה על פי חוק: (חשוב מאוד בחזית חוות דעת מומחה).
חוות דעת משפטית חייבת להיות בנוסח משפטי תוך חתימה על הצהרה לפי פקודת ראיות (נוסח חדש) תשל”א- 1971
מכאן אני ממליץ לציין את הסעיפים הבאים:
1. בהתאם לסעיף 20 לפקודת הראיות נוסח חדש (תשל"א, 1971) אני הח"מ ............(שם המומחה) שמאי ומעריך נזקים (ו/או כל בעל מקצוע אחר) מעיד בזאת כי בדקתי את הנזקים נשוא חוות דעתי המתוארים להלן.

2.  להלן ההצהרה
אני נותן חוות דעתי זו במקום עדות בבית המשפט , והריני מצהיר בזה כי ידוע לי היטב שלעניין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בשבועה בבית המשפט דין חוות דעתי זו כאשר היא חתומה על ידי, כדין עדות בבית המשפט

לסיכום:
חוות דעת של כל מומחה בתחומו חייבת להיות אובייקטיבית תוך הדגש לשמירה על כללי האתיקה המקצועית תוך הדגש לשקיפות בהתאם לשיקולים המקצועיים הראויים ללא מורא ו/או משוא פנים.

כותב המאמר
חיים שריקי, הבעלים של מכללת השמאים,
מומחה בכיר לבית המשפט
ומנהל את חב' אומדן שמאים חיים שריקי ושות'.

.